פרקנו מספר על כיבושיו של דוד את עמי האזור.

פלישתים (א)

הפרק פותח בדיווח על מלחמה עם הפלשתים. ייתכן כי מלחמה זו היא אזכור בקצרה של המלחמה שתוארה בהרחבה בפרק ה'.

מואב (ב)

דוד מנצח את המואבים ומכה אותם בצורה לא רגילה: "וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת". פרשנים רבים מסבירים שהאכזריות שנהג דוד במואבים קשורה לכך שבעבר דוד הפקיד את הוריו במואב, אך הם לא חזרו משם, וייתכן כי נרצחו. ראו עוד בדבריו של הרב אמנון בזק.

ארם והסביבה (ג-יב)

דוד מכה את הדדעזר שמלך על ארם צובה. מלכות ארם דמשק מגיעה כדי לעזור להם, אך גם את צבאם דוד מכה. תֹעי מלך חמת שומע על כיבושי דוד ומבקש להיות תחת חסותו. את השלל מהמלחמות ומההסכם עם תֹעי, מקדיש דוד לה', והכתוב מדגיש: "וַיֹּשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ" (ו).

אדום (יג-יד)

דוד חוזר להכות בגזרה הדרומית. הוא שב מארם, ומכה את אדום באזור ים המלח - "בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף"(יג). גם אדום הופכים להיות עבדים של דוד, כפי שקרה עם העמים האחרים. שוב הכתוב מדגיש שה' עוזר לדוד: "וַיּוֹשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ" (יד).

הפרק מסתיים ברשימה של בעלי התפקידים החשובים במלכות דוד (טז-יח).