תקציר שמואל ב פרק ה'

פרקנו מספר על בניית מלכותו של דוד בכמה וכמה חזיתות: טקס המלכה נוסף, כיבוש ירושלים, בניית המשפחה, המלחמה האחרונה בפלשתים ותבוסתם.

המלכה נוספת (א-ה)

לאחר שאיש בשת נרצח בפרק האחרון, דוד מומלך על כל ישראל. כל שבטי ישראל מגיעים אל דוד לחברון ומציינים שלושה נימוקים לבחירה שלהם בדוד למלך: טיעון משפחתי ("הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ"), טיעון פוליטי ("אַתָּה הָיִיתָה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִי אֶת יִשְׂרָאֵל") וטיעון דתי ("וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל").

כיבוש ירושלים (ו-י)

כשמכוננים מלכות יש להגדיר את עיר הבירה של הממלכה. דוד פונה אל היבוסים ובדרך לא ברורה מצליח לכבוש את העיר היבוסית, הלא היא ירושלים. דוד קובע את משכנו שם.

קשרי חוץ (יא-יב)

מלך חזק נבחן לא רק בממלכה שלו אלא בקשרים שהוא יוצר עם ממלכות שכנות. כך לדוגמה, חירם מלך צֹר שולח לדוד חבילה נאה כתשורה: "וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר" (פסוק יא). בעזרת החומרים האלה נבנה ביתו של דוד.

משפחה וילדים (יג-טז)

כעת אנו שומעים על הרחבה נוספת של משפחת המלוכה. המלך דוד לוקח עוד נשים ופילגשים, ונולדים לו ילדים נוספים. הכתוב מפרט אותם בשמותיהם. הרשימה שמופיעה בפרק אינה מתאימה מצד הכרונולוגיה, שהרי גם שלמה נזכר שם. זהו סיכום של ילדי דוד, שחלק מהם נולדו רק מאוחר יותר.

המלחמה האחרונה בפלשתים (יז-כה)

דוד כבר נלחם בעמלק רגע לפני מות שאול, ובמשימה הזו הוא הצליח, בניגוד לשאול. כעת דוד עומד בפני משימה נוספת והיא המלחמה בפלשתים. הפעם דוד שואל את הקב"ה וה' עונה לו, וזאת, בניגוד לשאול, שה' לא ענה לו, ולכן היה צריך ללכת לבעלת האוב. דוד עושה בדיוק כפי שה' אומר לו: "וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'" (כה), וכך מצליח למגר את האיום הפלשתי על ישראל. מכאן והלאה לא נפגוש עוד בפלשתים במלחמה משמעותית שלהם בעם ישראל.