פרקנו פותח בפרטים טכניים על דוד ובעיקר מפרט את שמות בניו (א-ו). לאחר מכן הכתוב מספר על הניסיון של אבנר לעבור לצד של דוד, ועל גורלו המר.

מתיחות בין אבנר לאיש בשת (ו-יא)

איש בשת מאשים את אבנר שהוא לקח את פילגש אביו, רצפה בת איה. אבנר כועס ומחליט לעבור צד אל בית דוד, ואף מודיע לאיש בשת על התפטרות.

אבנר חובר אל בית דוד (יב-כב)

אבנר אמר לאיש בשת שהוא יעבור צד, והוא אכן פונה אל דוד בבקשה לכרות ברית. דוד מקבל את בקשתו של אבנר עם תנאי: "לֹא תִרְאֶה אֶת פָּנַי כִּי אִם לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאוֹת אֶת פָּנָי" (יג). איש בשת מעביר לדוד את מיכל בת שאול, ודוד מקבל את אבנר בזרועות פתוחות: "וַיַּעַשׂ דָּוִד לְאַבְנֵר וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִשְׁתֶּה" (כ).

יואב הורג בחשאי את אבנר (כג-כז)

בעיני יואב, ההצטרפות של אבנר למחנה דוד איננה טובה. יואב פונה אל דוד המלך ומזהיר אותו מפני התנהלותו של אבנר: "יָדַעְתָּ אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ וְלָדַעַת אֵת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (כה). דוד איננו עונה ליואב, ויואב מחליט לעשות מעשה ולהרוג את אבנר.

תגובת דוד למות אבנר (כח-לט)

דוד שומע על מעשה יואב ומיד מבהיר שאין לו חלק ברציחה הפוליטית הזו: "וַיֹּאמֶר נָקִי אָנֹכִי וּמַמְלַכְתִּי מֵעִם ה' עַד עוֹלָם מִדְּמֵי אַבְנֵר בֶּן נֵר" (כח). דוד מצווה על העם להתאבל על מותו של אבנר, והוא אף מקונן עליו. לאחר פעולות אלו של דוד, מבין העם כי הוא לא היה מעורב ברציחתו של אבנר: "וַיֵּדְעוּ כָל הָעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא כִּי לֹא הָיְתָה מֵהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר" (לז).