תקציר שמואל ב פרק ב'

משיחת דוד למלך (א-ז)

הפרק נפתח בשאלה של דוד את ה': "הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה (א). ה' משיב לו - "עֲלֵה". בעצת ה' הולך דוד לחברון ושם הוא מומלך על ידי אנשי העיר. מיד לאחר המלכתו דוד שולח ברכות חמות לאנשי יבש גלעד על שהסתכנו ופלשו לאזור האויב כדי להביא את גופות שאול ובניו לקבורה מכובדת.

משיחת איש-בשת למלך (פסוקים ח-יא)

דוד מומלך על חברון, אך במקביל אבנר, שר הצבא של ממלכת שאול, ממליך את איש בשת, בנו של שאול. הכתוב מספר לנו נתונים טכניים לגביו: כמה שנים מלך (שנתיים), בן כמה היה (בן ארבעים) ומי קיבל את מרותו (כל ישראל, מלבד ערי יהודה).

המלחמה בבריכת גבעון (יב-יז)

אנשי דוד בראשות יואב בן צרויה ואנשי איש בשת בראשות אבנר בן נר נפגשים בבריכה אשר בגבעון, ומתיישבים זה מול זה. אבנר מציע ליואב הצעה: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ" (יד). יואב מסכים, וכך עומדים זה מול זה שנים עשר חיילים מכל צד, והם מתחילים "לשחק". אך לא מדובר במשחק בשביל הכיף אלא בקרב מר: "וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ".

המרדף של בני צרויה אחרי אבנר והפסקת האש (יח-לב)

לאחר ה"משחק" בגבעון, רודף עשהאל בן צרויה אחרי אבנר ורוצה להורגו. כמה פעמים מנסה אבנר לעצור את המרדף, אך עשהאל לא מוותר. לאבנר לא נותרה ברירה והוא הורג את עשהאל: "וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל שָׁם וַיָּמָת תַּחְתָּו" (כג). כעת יואב ואבישי, אחי עשהאל, רודפים אחרי אבנר כדי לנקום את דמו של אחיהם. אבנר עולה לגבעה אחת ופונה ליואב ושואל אותו "הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?" (כו). יואב מחליט לתקוע בשופר וכך לסיים (בינתיים) את הלחימה בין שני הצדדים.