תקציר שמואל א פרק כ"ה

פתיחת הסיפור (ב-ג)

סיפורנו נפתח בהצגת הדמויות ובהכרתן. נבל, גר במעון (בדרום הר חברון ולא בגן ילדים). האיש עשיר ויש לו 3,000 צאן ו-1,000 עזים. נבל הוא איש "קשה ורע מעללים". לעומתו, אביגיל, אשתו, טובת שכל ויפת תואר, אין מילים רעות להגיד עליה, כפי שגם נראה בהמשך.

דברי דוד לנבל ותגובת נבל (ד-יד)

דוד שומע שנבל גזז את צאנו והוא מעוניין לבקש מנבל סיוע כלשהו. נערי דוד מגיעים אל נבל ומוסרים לו את בקשת דוד. נבל "מנפנף" אותם ומזלזל בדוד: "מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" (י). נבל מתנהג כאילו אינו מכיר את דוד. נערי דוד חוזרים אליו והוא מחליט לעלות בעצמו לנבל, אך הפעם עם חרבות.

דברי הנער לאביגיל ותגובתה (יד-כ)

אחד מהנערים של נבל מגיע אל אשתו אביגיל, ומיידע אותה בכל מה שקרה. הנער לא בדיוק יודע מה לעשות עם מה שקרה אך הוא מבהיר לאביגיל שעליה לעשות מעשה. אביגיל שומעת בקול הנער ומחליטה לקום וללכת לכיוון דוד ואנשיו. היא מצטיידת בצידה לא קטנה. תוך כדי ההליכה היא נתקלת בדוד.

דברי אביגיל לדוד ותגובת דוד (כא-לה)

עוד לפני המפגש ביניהם, דוד מבטיח לפגוע בנבל ואנשיו: "אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר" (כב), אך אביגיל מצליחה למנוע זאת. היא פוצחת בנאום ארוך מאוד ומסבירה את שמו של נבל: "כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" (כה). אביגיל כמעט מתחננת על נפשה שדוד לא יהרוג את נבל ולא ישפוך דם לחינם. דוד שומע את דבריה של אביגיל ומשתכנע. הוא חוזר בו מההבטחה לפגוע בנבל ומברך את אביגיל לשלום בחזרתה לביתה.

סיום הסיפור (לו-מב)

אביגיל חוזרת לבית נבל ומספרת לו את אשר אירע, ומה שדוד הבטיח לעשות בעצמו - קורה מאליו: "וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה' אֶת נָבָל וַיָּמֹת" (לח). נבל מת שלא על ידי דוד, וכעת דוד מבקש לשאת לאישה את אביגיל שמנעה ממנו לשפוך דם. אביגיל מסכימה והופכת להיות אשתו.