תקציר שמואל א פרק כ"ד

דוד ושאול מגיעים לעין גדי (א-ז)

כחלק מהמרדף, דוד בורח לעין גדי ובעקבותיו שאול המלך. שאול לא מוצא את דוד אך דוד מוצא את שאול. אנשי דוד מנסים לשכנע את דוד לפגוע בשאול והוא קורע את מעילו: "וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט" (ד). דוד מיד מתחרט על כך, אך עבדיו מפצירים בו לפגוע בשאול. דוד מתעקש שאין לפגוע ב"משיח ה'", אדם אשר נמשח להיות מלך.

נאום דוד (ח-טו)

דוד אמנם לא מעוניין לפגוע פיזית במלך שאול אך הוא מעוניין לקיים אתו שיחה גלויה וכנה. דוד פונה לשאול ושואל אותו מדוע הוא רודף אחריו? האם דוד אי פעם ביקש לפגוע בשאול? דוד מוכיח את טענתו בכך שהוא היה יכול לפגוע בו כעת, אך הוא נמנע מלעשות זאת.

נאום שאול (טז-כב)

שאול שומע את דבריו של דוד ואינו יכול להישאר אדיש. שאול מכנה את דוד "בני", הוא בוכה ואומר: "צדיק אתה ממני, כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה". לא רק ששאול מודה על חטא, אלא הוא גם מודה שדוד הוא מלך ישראל: "וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל" (כ). שאול מבקש מדוד שלא יפגע בו ובמשפחתו והם נפרדים לשלום, עד הפעם הבאה.