יונתן - מבצע חשאי מוצלח (א-טו)
יונתן יוזם מבצע צבאי חשאי ואפילו לאביו, מפקד הצבא, הוא אינו מגלה. הוא ונערו יוצאים לבדם אל המוצב הפלשתי באמונה כי "אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' לָנוּ כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (ו). ה' שומע אל יונתן ואכן מושיע את יונתן ונושא כליו והם מצליחים להכות בפלשתים. עשרים פלשתים נופלים חללים, ולמפלה המפתיעה הזו בתוך המחנה, יש השפעה מכרעת על התודעה הפלשתית: "וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה... וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱ-לֹהִים" (טו).
שאול - המלחמה והושעת ה' (טז-כג)
שאול והעם, היושבים בינתיים בגבעת בנימין, מבינים שמשהו קורה. מבירור קצר מתגלה שיונתן ונערו עומדים ככל הנראה מאחורי העניין. שאול והעם (כולל המתחבאים מהפרק הקודם), מצטרפים למלחמה שממשיכה בהצלחה ישראלית גדולה: "וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל" (כג).
שבועת הצום (כד-לה)
במהלך הקרב שאול גוזר צום, ונשבע "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי" (כד). כשיונתן שומע על דבר השבועה, הוא מבקר את החלטתו של אביו: "עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ" (כט). ואכן, במקום שהצום יעצים את הלוחמים, הוא מרעיב ומחליש אותם. כתוצאה מכך העם אוכל בלילה מהשלל וחוטא באכילת הבשר על הדם. בשלב זה מגלה שאול מנהיגות, מארגן שחיטה כשרה ובונה מזבח לה'.
מה לעשות עם מפר השבועה? (לו-מה)
שאול שואל את ה' אם להמשיך בקרב לילי, ולא נענה. השתיקה מלמדת את שאול שיש בעיה, והוא מברר "בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם?" (לח). יונתן מתגלה כאשם, שגם מוכן לשלם את המחיר. שאול מתכוון להמית את בנו משום שהפר את השבועה, אך העם מתנגד למעשיו של שאול - "הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל?! חָלִילָה, חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּי עִם אֱ-לֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה" (מה) ובסופו של דבר יונתן ניצל.
סיכום מלכות שאול (מו-נב)
פסוקים אלו לא קשורים למלחמה בפלשתים אלא מספרים על מלכות שאול באופן כללי. על ילדיו, מלחמותיו וניצחונותיו.