תקציר שמואל א פרק י"א

פרקנו מספר על מלחמת ישראל בבני עמון בהובלתו של שאול, שבסופה שאול מומלך שוב.

עליית מלך עמון על יבש גלעד והתכנסות העם (א-ד)

נחש מלך עמון מאיים על אנשי יבש במלחמה. אנשי יבש גלעד מבקשים להמיר את החורבן הצפוי בשעבוד. אבל לנחש יש תנאים "בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין". הנהגת יבש גלעד מבקשת פסק זמן של שבעה ימים לחפש מושיע. הידיעה על האיום גורמת לבכי גדול ולתחושה של הפסד קרוב.

המלחמה ונצחון שאול (ה-יא)

אבל בדיוק אז "וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה" (ה), וכשהוא שומע את סיבת הבכי, צולחת עליו רוח ה'. הוא מבתר צמד בקר, ואת הבתרים שולח לכל שבטי ישראל עם המסר "אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ", כלומר - הגיוס חובה. המסר עובר "וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד" (פסוק ז). אנשי יבש מרמים את נחש ומושכים את הזמן, עד להגעת צבא חזק של 330,000 איש, אשר מצליח להכות בעמונים מכה מוחצת.

התכנסות העם והמלכת שאול (יב-טו)

תומכי שאול מרגישים יותר ביטחון במינוי, והם מבקשים משמואל להמית את המתנגדים למלוכת שאול. שאול לא מחכה לפסיקה של שמואל וקובע בעצמו "לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה ה' תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל" (יג). כך עם ישראל מחדש את המלוכה וממליך את שאול שוב, והפעם בלי מתנגדים.