הארון עובר מבית שמש לקריית יערים (א-ב)
בפרק הקודם, אנשי בית שמש ביקשו לשלוח את ארון ה' לקרית יערים. פרקנו נפתח בהעלאת הארון לקריית יערים. הימצאות הארון בקרית יערים היא חיובית, מאחר שתקופה ארוכה עם ישראל עובד את ה'.
כינוס של כל ישראל במצפה (ג-ו)
שמואל מוכיח את העם על העבודה הזרה שבקרבם: "אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל ה' הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִתּוֹכְכֶם" (ג). כפי שראינו בפרקים האחרונים, הרקע הוא מלחמה בלתי נגמרת של עם ישראל בפלישתים. בני ישראל מתקבצים למצפה, צמים ומתפללים לה': "וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַה'" (פסוק ו).
מלחמה בפלשתים (ז-יד)
הפלישתים שומעים שעם ישראל התכנס במצפה, והם בטוחים שישראל עומדים לתקוף אותם בכל רגע. עם ישראל ירא מהפלישתים ופונה אל שמואל. שמואל אינו יוצא חמוש לקרב אלא מקריב קרבנות לה'. התוצאה לא איחרה לבוא: "וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל" (י). הפלישתים מפסידים במלחמה, ובהמשך גם חוזרות הערים של בני ישראל שנכבשו על ידי הפלישתים.
מנהיגות שמואל (טו-טז)
"וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו" (טו). שמואל מסתובב בכל הארץ ושופט את ישראל. כך נעשה שמואל למנהיג הבלתי מעורער של עם ישראל, עד הפרק הבא...