פרקנו מספר בצורה ציורית על הנבואה הראשונה שמקבל שמואל.

ה' קורא לראשונה לשמואל (א-ה)

לילה. שמואל שוכב בהיכל ה'. הכתוב מבהיר שבימים ההם "אין חזון נפרץ" (א), כלומר הנבואה לא נפוצה. במהלך הלילה, שומע שמואל קול הקורא לו. מיד שמואל אומר "הנני" ומגיע לעלי. עלי אינו מבין מה שמואל הנער רוצה ממנו, ומחזיר אותו לישון.

ה' קורא שנית לשמואל (ו-ז)

שוב אותו קול נשמע. שוב הולך שמואל אל עלי. שוב עלי אינו מבין על מה שמואל מדבר. הנער חוזר לישון ומנסה להבין את פשר הקול המשונה שקורא לו. הוא לא יודע שה' בכבודו ובעצמו קורא לו: "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'" (ז).

ה' קורא בשלישית לשמואל (ח-ט)

אותו קול, בפעם השלישית. שמואל כבר אינו יודע מה לעשות, ושוב הולך אל עלי. עלי כבר הצליח להבין באיזה קול מדובר ולכן אומר לשמואל: "וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה' כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" (ט). עלי מכין את שמואל לקבלת נבואה מאת ה'.

נבואת ה' לשמואל (י-יח)

שוב אותו קול. שמואל שומע לדברי מורו ואומר: "דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" (י). כעת ה' מוסר את נבואתו לשמואל על גורל בית עלי, כפי שקראנו בפרק הקודם. שמואל מוסר את הדברים לעלי על אף הפחד שלו. הפרק מסתיים בשיפוט חיובי על שמואל: "וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַה' הָיָה עִמּוֹ וְלֹא הִפִּיל מִכָּל דְּבָרָיו אָרְצָה" (יט). מנער, הופך שמואל להיות "שמואל הנביא".