תקציר שיר השירים פרק ה'

המשך השיר הקודם (א)

בסיום השיר הקודם האישה הזמינה את האיש לגן, ומיד מתאר האיש שהוא הגיע לגן: "בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים" (א).

"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר": שיר החלום השני (ב-ח)

כמו בשיר החלום הראשון, גם כאן האישה מתארת שהיא ישנה, אך הפעם ליבה ער, והיא שומעת את האיש דופק בפתח ביתה: "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (ב). האישה תוהה: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם" (ג), ובינתיים האיש חמק: "פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר" (ו). שוב האישה יוצאת לרחובות לחפשו, שוב היא נתקלת בשומרים, אך הפעם הם פצעו אותה. השיר נחתם בהשבעת בנות ירושלים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (ח).

"מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד": שיר שבח לאיש (ט-טז)

שיר זה ממשיך כמעט באופן ישיר את השיר הקודם. בנות ירושלים שואלות את האישה: "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ" (ט), ואז היא מפרטת ומתארת את יופיו. בתחילה היא מתארת אותו בצורה כללית: "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה" (י) ולאחר מכן עוברת לאיברי הגוף: ראש; עיניים; לחיים; שפתיים; ידיים; שוקיים וחותמת בתיאור כללי: "חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם" (טז).

כתיבה: נתנאל שפיגל