תקציר שופטים פרק י"ח

פרקנו נפתח בעובדה הבאה: "וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה". כמו שכבר ראינו בספר יהושע, לפני שרוצים לכבוש אזור שלא מכירים, שולחים מרגלים. המרגלים עוברים בשלוש תחנות ולאחר מכן הצבא עובר גם הוא באותן התחנות:

המרגלים (א-י)

חמישה מרגלים יוצאים מצרעה ואשתאול. פניהם צפונה. המרגלים מגיעים ל"הר אפרים", שאת מקומו המדוייק אנחנו לא מכירים, ושם הם נכנסים למקדש שמיכה בנה בפרק הקודם. אנשי דן פוגשים בכוהן (הלוי), והוא כבר יודע לומר להם האם תצליח דרכם בחיפוש הנחלה. הכהן מבטיח להם בצורה חד משמעית: "לְכוּ לְשָׁלוֹם, נֹכַח ה' דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ". בני דן מרוצים, וממשיכים את דרכם לצפון. אנשי דן מגיעים לליש, ומוצאים עיר שמנותקת מהסביבה. הכול רגוע ושליו, ונראה שיהיה אפשר די בקלות לכבוש את העיר. המרגלים חוזרים לצרעה ולאשתאול עם הבשורה המשמחת.

600 אנשים משבט דן (יא-לא)

לאחר שהמרגלים חוזרים, יוצאים שש מאות לוחמים מצרעה ואשתאול לכיוון ליש כדי לכבוש את המקום ולקבוע שם את נחלת דן. כמו במסלול של המרגלים, גם שש מאות הלוחמים מגיעים אל בית מיכה שבהר אפרים, אלא שהפעם הם לא שואלים את הכוהן על העתיד אלא מחליטים לצרף אותו למסע שלהם עד ליש. הכוהן מנסה להתנגד, אך הוא משתכנע מהטיעון של בני דן: "הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְבֵית אִישׁ אֶחָד אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל". גם מיכה מנסה להתנגד אך הוא מבין שאין לו סיכוי והוא חוזר לביתו, בלי הכוהן ובלי התרפים, האפוד והפסל. הלוחמים האמיצים מגיעים אל ליש וכובשים אותה בקלות שהרי "וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם, וְהִיא בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית רְחוֹב". בני דן יושבים בליש ומשנים את שם המקום ל"דן". הפסל והכוהן הופכים להיות מקדש קבוע "עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ".