בפרק הקודם קראנו על שעבוד ישראל לבני עמון, והפרק הסתיים בסימן שאלה: "וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד" (י', יח).
פתיחה (א-ג)
בתחילת הפרק ישנה היכרות עם יפתח הגלעדי, שהיה גיבור אך בן של אישה זונה, ולכן אחיו גירשו אותו מביתם. יפתח ישב בארץ טוב והצטרפו אליו אנשים "רֵיקִים" (ג).
מינוי יפתח למנהיג (ד-יא)
לאחר ההקדמה על יפתח, הכתוב חוזר לעסוק במלחמה בבני עמון. זקני גלעד פונים ליפתח ומבקשים שיושיע אותם. אחרי משא ומתן, הכולל תנאי "אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְנָתַן ה' אוֹתָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ" – שני הצדדים מסכימים ויפתח מנהל את המערכה מול בני עמון.
דברי יפתח למלך בני עמון (יב-כח)
יפתח מנסה להידבר עם מלך בני עמון לפני הלחימה. יפתח מנסה להסביר למלך בני עמון למה אין הצדקה למלחמה שלו בישראל. על אף הטענות המגוונות של יפתח, מלך בני עמון מסרב לשמוע לדבריו "וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל דִּבְרֵי יִפְתָּח אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו" (כח).
המלחמה בעמון (כט-לג)
לאחר ניסיון ההידברות שנכשל, יפתח פונה למלחמה. רגע לפני הלחימה יפתח נודר נדר "וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה" (לא). המלחמה מסתיימת בהצלחה כבירה של ישראל "וַיִּכָּנְעוּ בְּנֵי עַמּוֹן מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לב).
מחיר המלחמה: בת יפתח (לד-מ)
לאחר הניצחון במלחמה, בתו של יפתח יוצאת לפניו בתופים ובמחולות. יפתח מבין שעליו לקיים את הנדר שנדר על ביתו. לאחר שהיא ביכתה על בתוליה, יפתח קיים את נדרו "וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל" (לט).