פרקנו מהווה מעין הקדמה לספר שופטים ומזכיר את מה שהיה בעבר, ומה המצב של עם ישראל כרגע ובהמשך הספר.

תוכחת המלאך (פסוקים א-ה)

המלאך המתגלה בתחילת הפרק מוכיח את בני ישראל שלא קיימו את המוטל עליהם. לכן גם ה' לא יקיים יותר את הבטחתו "וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ" (פסוק ג). עם ישראל שומעים את תוכחתו של המלאך, פורצים בבכי מר וזובחים לה'.

סיכום תקופת יהושע (פסוקים ו-י)

פרקנו שוב מספר על מות יהושע ועל מיתת כל הדור ההוא. הקטע הזה מבהיר לנו מדוע עם ישראל חוטא: "וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל" (פסוק י). אין כאן הצדקה לחטאים אלא רק הבהרה מיהו הדור החדש, הדור שאינו מכיר את הניסים הגדולים שעשה ה' לישראל.

הפתיחה לתקופה חדשה ו"מעגליות" ספר שופטים (פסוקים יא-כג)

כיוון שהדור החדש אינו מכיר את ה', הכתוב מתאר את תחילתה של תקופה חדשה שעליה נשמע לאורך ספר שופטים. התקופה החדשה מאופיינת בחטאי עבודה זרה (יג), בעונש של שעבוד לגויים "וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב" (יד-טו), אבל גם בהצלה זמנית "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם" (יח), שסופה בכישלון של עם ישראל לשמוע בקול ה'. הפרק מסתיים באקורד צורם: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי. גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת" (כ).