פתיחה (א-ב)

בתחילת הפרק בעז אוסף את הגואל המיועד ועשרה מזקני העיר: "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בֹּעַז וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב. וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ" (א-ב).

הגאולה: שלב ראשון (ג-ד)

בעז פונה לגואל ומזכיר חלקת שדה שעד עתה לא שמענו עליה: "חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה נׇעֳמִי הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב. וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אׇזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי אִם תִּגְאַל גְּאָל וְאִם לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ" (ג-ד). הגואל המיועד מסכים לגאול את חלקת השדה המדוברת: "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל" (ד).

הגאולה: שלב שני (ה-ח)

אלא שאז בעז מוסיף עוד פרט: "בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נׇעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת קָנִיתָ לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ" (ה), כלומר יחד עם השדה, הגואל צריך להינשא גם לרות. הגואל לוקח צעד אחורה ולא מעוניין בעסקה ומאפשר לבעז להיות הגואל: "לֹא אוּכַל לִגְאׇל לִי פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא אוּכַל לִגְאֹל" (ו). לאחר מכן בעז והגואל מבצעים טקס המביע את ויתורו על גאולת השדה וגאולת רות: "וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז קְנֵה לָךְ וַיִּשְׁלֹף נַעֲלוֹ" (ח). 

בעז גואל את השדה ואת רות (ט-יב)

בעז פונה לזקנים ולנוכחים: "עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם כִּי קָנִיתִי אֶת כׇּל אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כׇּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן מִיַּד נׇעֳמִי" (ט), וכחלק מזה גם את רות המואביה: "וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתו" (י). העם והזקנים מברכים את בעז: "יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם" (יא).

הולדת הבן (יג-יז)

בעז נישא לרות, ונולד להם בן. הנשים שבבית לחם מברכות את נעמי: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל" (יד). השכנות קוראות לילד בשמו: "ותִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנׇעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד" (יז).

נספח: תולדות פרץ (יח-כב)

המגילה נחתמת ברשימת תולדות פרץ שהוא אחד מראשי המשפחה של בעז. הרשימה מתחילה בפרץ ומסתיימת בדוד: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן… וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (יח-כב).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל