שתייה ושמחה הם הבל (א-ג)

קהלת בדק האם הוא ימצא טוב בתענוגות: "אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְכָה נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב" (א), כך הוא מעיד על עצמו "תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחׇכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם" (ג), אך קהלת גילה מהרה "וְהִנֵּה גַם הוּא הָבֶל" (א). 

ריבוי נכסים וקניין הם הבל (ד-יא)

הפעם קהלת בחן האם קניית נכסים נותנת מהות לאדם: "הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים… קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלָ͏ִם" (ד-ז), אך שוב גילה קהלת שהכול הבל: "וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (יא).

אין יתרון לחכם על פני הכסיל (יב-טז)

כעת קהלת פנה אל החוכמה והשווה אותה אל הכסילות. הוא אמנם גילה שיש יתרון לחכמה מהכסילות: "וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחׇכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ" (יג-יד), אך מיד אמר לעצמו שדין החכם והכסיל יהיה דומה בסוף חייהם: "וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (יד), ועל כן הוא הגיע למסקנה "שֶׁגַּם זֶה הָבֶל" (טו), שהרי: "אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל" (טז).

ייאושו של קהלת (יז-כג)

בפסקה זו מובע ייאושו של קהלת "וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (יז). קהלת מציין שאין משמעות לעמלו של אדם בעולם, שהרי "כׇל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם זֶה הֶבֶל הוּא" (כג).

מסקנת ביניים (כד-כו)

לכן מגיע קהלת למסקנת ביניים, שאין היא מסקנה סופית, אך היא מותירה תשובה חלקית: "כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חׇכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ" (כו). כלומר מכיוון שהכול מאת ה', האדם צריך לשמוח בעמלו.

 

כתיבה: נתנאל שפיגל