תקציר צפניה פרק ב'

קריאה לחזרה בתשובה (א-ג)

הנביא קורא לשומעים "הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ" הכוונה היא כנראה ללשון חרטה ותשובה, כדי שינצלו מגזר הדין "בְּטֶרֶם לֹא־יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף־ה'" (ב). הנביא קורא ל"עַנְוֵי הָאָרֶץ... בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף־ה'" (ג).

נבואות קצרות על העמים (ד-טו)

בפסקה זו הנביא מזכיר עמים שונים שחורבן יבוא עליהם: פלשתים (ד-ז), מואב ועמון (ח-י), איי הגויים (יא), כושים (יב) ונינוה (יג-טו). כמה מהנבואות על הגויים קשורות לישראל או לה'. כך בנבואה על פלשתים הנביא מתאר כיצד יהודה יכבשו את עריהם "וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן" (ז); מואב ועמון נענשו מכיוון שהם "חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל־עַם ה' צְבָאוֹת" (י); כל איי הגויים ישתחוו לה' "וְיִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם" (יא). הפסקה מסתיימת בנבואה על חורבן נינוה, בירת ממלכת אשור, האויב המרכזי של יהודה באותו זמן (יג-טו).