תקציר עמוס פרק ט'

המראה החמישי (א-ו)

המראה החמישי שונה מהמראות הקודמים שבספר. נוסף על האריכות היחסית של המראה, כאן ה' לא מראה לעמוס דבר, כי אם הוא מתגלה אליו בעצמו "רָאִיתִי אֶת־אֲדֹנָי נִצָּב עַל־הַמִּזְבֵּחַ" (א). התגלות ה' על המזבח לא מבשרת טובות, כי אם רעות "אֶהֱרֹג לֹא־יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא־יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט" (א). הנביא מתאר כיצד ישראל לא יוכלו לברוח מהפורענות "אִם־יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם וְאִם־יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אוֹרִידֵם" (ב). בסוף המראה בא שיר שבח על ה' וגדולתו "הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ הַקֹּרֵא לְמֵי־הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ" (ו).

נבואת פורענות (ז-י)

בניגוד למחשבה של עם ישראל שהם מיוחדים, הנביא מצהיר שעם ישראל במעמד שווה לעמים אחרים "הֲלוֹא אֶת־יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר" (ז), ועל כן גם להם תבוא הפורענות "עֵינֵי אֲדֹנָי ה' בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (ח). הנביא מדגיש שאמנם ה' ישמיד את הממלכה, אך לא את העם: "אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת־בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם־ה'" (ח), והפורענות תתמקד בחוטאים.

נחמה (יא-טו)

הפסקה האחרונה שבספר חותמת בנחמה: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת־פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (יא). הנביא מתאר כיצד ה' ישיב את ישראל לארצו "וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל־אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱלֹהֶיךָ" (יד-טו).