תקציר עמוס פרק ג'

הצהרה (א-ב)

שני הפסוקים שבתחילת הפרק באים להסביר מדוע ה' יעניש דווקא את ישראל: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל־עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (ב). מכיוון שישראל נבחרו על ידי ה', הוא יפקוד עליהם את עוונותיהם ויפרע בהם.

חיזוק הנבואה והנביא (ג-ח)

פסקה זו כוללת שבע שאלות רטוריות המייצגות מציאות שהתשובה עליהן ברורה, כמו למשל: "הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ" (ד), "אִם־יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" (ו). המטרה של השאלות היא להבהיר שגם המציאות באה מאת ה', והוא מגלה אותה לנביאיו: "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי ה' דָּבָר כִּי אִם־גָּלָה סוֹדוֹ אֶל־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא אֲדֹנָי ה' דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא" (ז-ח).

פורענות (ט-טו)

פסקה זו מורכבת מכמה נבואות קצרצרות המבשרות פורענות על שומרון: "כִּי בְּיוֹם פָּקְדִי פִשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל עָלָיו וּפָקַדְתִּי עַל־מִזְבְּחוֹת בֵּית־אֵל וְנִגְדְּעוּ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְנָפְלוּ לָאָרֶץ. וְהִכֵּיתִי בֵית־הַחֹרֶף עַל־בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים נְאֻם־ה'" (יד-טו). הנביא אף מוכיח את ישראל "וְלֹא־יָדְעוּ עֲשׂוֹת־נְכֹחָה נְאֻם־ה' הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם" (י).