רשימת העולים עם עזרא (א-יד)
פסקה זו נפתחת בכותרת: "אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם וְהִתְיַחְשָׂם הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל" (א), ולאחריה רשימה של ראשי האבות שעלו עם עזרא.
הבאת לוויים ונתינים (טו-כ)
מסתבר שבמשלחת העולים אין לוויים ונתינים (משרתי המקדש): "וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם" (טו). לכן עזרא שולח "רָאשִׁים" ו"מְבִינִים" (טז), כלומר אנשים רמי מעלה ואיתם בעלי יכולת הסברה אל "אִדּוֹ הָרֹאשׁ" (יז). השליחות עולה יפה: "וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ אִישׁ שֶׂכֶל…" (יח).
הצום על נהר אהוא (כא-כג)
לפני שיוצאים לדרך, עזרא מבקש לגזור צום ולהתפלל לדרך בטוחה. עזרא מתוודה שהוא סמך על ה' ולא ביקש ממלך פרס סיוע בדרך, ולכן כעת הוא מתפלל לה': "וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכׇל רְכוּשֵׁנוּ" (כא).
בחירת הכהנים נושאי המנחות (כד-ל)
בחלק הקודם אסף עזרא לוויים ונתינים, וכעת הוא נותן תפקיד גם לכוהנים. עזרא שוקל וסופר את כל התרומות למקדש וממנה את הכוהנים להיות אחראיים להבאתן למקדש: "וָאֹמְרָה אֲלֵהֶם אַתֶּם קֹדֶשׁ לַה' וְהַכֵּלִים קֹדֶשׁ וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נְדָבָה לַה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם" (כח).
העלייה לארץ וקורבנות לה' (לא-לו)
עזרא מתאר כיצד הוא והאנשים המובאים ברשימה שבתחילת הפרק עלו ארצה: "וַנִּסְּעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְיַד אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה עָלֵינוּ וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ" (לא). העולים הקריבו קורבנות לה': "הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי בְנֵי הַגּוֹלָה הִקְרִיבוּ עֹלוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (לה).
כתיבה: נתנאל שפיגל