בפרקנו מתוארים ניסיונות העיכוב בבניית החומה על ידי צרי ישראל: סנבלט וגשם.
ניסיון ראשון: הזמנה למפגש (א-ד)
סנבלט וגשם, צרי ישראל, מזמינים את נחמיה להיפגש יחד "לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו" (ב). מה שעומד מאחורי הדברים מבחינת נחמיה ברור: "וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה" (ב), לכן הוא דוחה את ההזמנה פעם אחר פעם בטענה שהוא עסוק: "לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם?" (ג). סנבלט מתעקש ומנסה את מזלו פעם אחר פעם: "וַיִּשְׁלְחוּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה אַרְבַּע פְּעָמִים וָאָשִׁיב אוֹתָם כַּדָּבָר הַזֶּה" (ד).
ניסיון שני: איגרת פתוחה (ה-ט)
בפעם החמישית נשלחת ההזמנה כאיגרת פתוחה, שתוכנה פומבי. עכשיו מסתבר שהוועידה היא הזמנה לבירור השמועה על דבר המרד שנרקם ביהודה לחידוש העצמאות והמלוכה. המרד בא לידי ביטוי בבנייה: "וְגַם נְבִיאִים הֶעֱמַדְתָּ לִקְרֹא עָלֶיךָ בִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר מֶלֶךְ בִּיהוּדָה" (ז). נחמיה מכחיש "לֹא נִהְיָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (ח), ואינו מגיע לוועידה.
ניסיון שלישי: שמעיה (י-יד)
נחמיה ניגש לשמעיה הנביא. שמעיה אמנם 'עצור', אך בכל זאת מציע לנחמיה עצה. העצה לא ברורה דיה, אך נחמיה מבין ממנה ששמעיה הוא שכירם של סנבלט וטוביה, ורוצה להפיל אותו בפח: "וָאַכִּירָה וְהִנֵּה לֹא אֱלֹהִים שְׁלָחוֹ כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי וְטוֹבִיָּה וְסַנְבַלַּט שְׂכָרוֹ" (יב).
השלמת בניית החומה (טו-יט)
בסופו של דבר אחרי כל ההצקות הללו, נחמיה ובוני החומה מצליחים לסיים את בנייתה: "וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם" (טו). העמים שמסביב יראים מהשמועה שאנשי ירושלים סיימו לבנות את החומה, ובכל זאת הצרים עדיין ממשיכים לנסות לפגוע בעם ישראל.
כתיבה: נתנאל שפיגל