נחמיה וארתחשסתא (א-ט)
נחמיה, שהיה שר המשקים של המלך ארתחשסתא, מגיע לפני המלך ששואל אותו "מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים" (ב)? נחמיה מספר לו על המצב בירושלים, ומבקש ממנו שישלח אותו ליהודה: "אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה" (ה). ארתחשסתא נענה בחיוב, ונחמיה מיד עולה לירושלים.
צרי ישראל (י)
סנבלט החורוני וטוביה העמוני שומעים שנחמיה הולך להיטיב עם ישראל, ולהם נהיה רע: "וַיֵּרַע לָהֶם רָעָה גְדֹלָה אֲשֶׁר בָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (י).
לקראת בניית החומה (יא-יח)
נחמיה מגיע לירושלים ומיד מתחיל בפעולה. בלילה הוא ועוד כמה אנשים הולכים ומתבוננים בחומה ההרוסה. נחמיה עורך את הסיור בלילה כדי לא לעורר תשומת לב, ואף אינו משתף את ההולכים איתו בתוכניתו: "וְהַסְּגָנִים לֹא יָדְעוּ אָנָה הָלַכְתִּי וּמָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלַיְּהוּדִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַחֹרִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה עַד כֵּן לֹא הִגַּדְתִּי" (טז). ואז נחמיה מגלה להם את התוכנית ומנסה לשכנע אותם להצטרף אליו ולבנות את חומות ירושלים: "לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ͏ִם" (יז). האנשים משתכנעים: "וַיֹּאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה" (יח).
צרי ישראל (יט-כ)
סנבלט, טוביה וגשם הערבי לועגים לנחמיה ומזלזלים: "וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים" (יט). נחמיה עונה בקור רוח: "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ" (כ).
כתיבה: נתנאל שפיגל