שני הפרקים האחרונים בספר משלי כוללים משלים הקרויים על שמם של חכמים אחרים מלבד שלמה ("אָגוּר בִּן יָקֶה"; "עֲלוּקָה"; "לְמוּאֵל"). כמה מהפרשנים סברו שהשמות האלו מכוונים ורומזים לשלמה המלך. בפרקנו מופיעים דברי למואל.
אזהרות שונות (א-ט)
בפסקה זו נאספו יחד אזהרות בנושאים שונים. בפסוקים ב-ג יש אזהרה בדבר נשים: "אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין" (ג), בפסוקים ג-ז יש אזהרה הנוגעת לשכרות ושתיית יין: "אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר. פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כׇּל בְּנֵי עֹנִי" (ד-ה), בפסוקים ח-ט ישנה הוראה למשפט צדק: "פְּתַח פִּיךָ שְׁפׇט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן" (ט).
אשת חיל (י-לא)
פסקה זו החותמת את ספר משלי כוללת את השיר המפורסם "אשת חיל" המתאר את האישה האידיאלית. השיר בנוי בצורה של אקרוסטיכון אלפביתי. קשה לחלק את השיר לחלקים או לפסקות משנה והשיר כולו משבח ומהלל את האישה המושלמת. בסוף השיר יש קריאה לשומעים להלל אותה: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (לא).
כתיבה: נתנאל שפיגל