פרקים כ"ה-כ"ט מכונים "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (כ"ה, א). בניגוד ליחידה השנייה בספר, לעיתים קרובות המשלים ביחידה זו נקשרים זה לזה מבחינת התוכן, אך יש גם משלים בודדים או צמדי משלים בודדים.
הנהגות טובות ורעות (א-י)
פסקה זו כוללת משלים הנוגעים להנהגות טובות ורעות, אבל הקשר ביניהם הוא רופף. הנה כמה מהמשלים: "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נׇכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ" (א-ב); "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת" (ה); "רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" (י).
משלי אב לבנו (יא-כב)
גם פסקה זו כוללת משלים רבים שהקשר ביניהם רופף. הפסוק בו הדובר פונה לבנו יוצר פסקה מדומה של משלים: "חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר" (יא). הנה כמה מהמשלים: "עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ. קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נׇכְרִיָּה חַבְלֵהוּ" (יב-יג); "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (יח); "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (יט); "אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ" (כב).
עצות לרועה (כג-כז)
פסקה זו כוללת כמה משלים או עצות לרועה כמו למשל: "יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים" (כג); "גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים" (כה). בניגוד לפרק כולו, כאן מדובר ביחידה עצמאית ומובחנת. יש מי שהניח שהרועה והצאן הם אלגוריה למנהיג ולעמו.
כתיבה: נתנאל שפיגל