פרקים כ"ה-כ"ט מכונים "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (כ"ה, א). בניגוד ליחידה השנייה בספר, לעיתים קרובות המשלים ביחידה זו נקשרים זה לזה מבחינת התוכן, אך יש גם משלים בודדים או צמדי משלים בודדים.
הכסיל (א-יב)
בפסקה ארוכה זו מתואר הכסיל ובאות הוראות כיצד להתייחס אליו. הכסיל מתואר כמי שלא ראוי לתת לו כבוד: "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד" (א) וכן "כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד" (ח), ויצירתו של הכסיל או מעשיו לא שווים דבר: "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ" (יא).
העצל (יג-טז)
פסקה זו עוסקת בעצל ומגנה את פועלו תוך הומור ולעג. העצל לא יוצא מביתו וממציא תירוצים כמו: "אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת" (יג), העצל מבלה את רוב הזמן במיטתו, וכשהוא רוצה לאכול הוא מתקשה אפילו לשים את ידו בפיו: "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו" (טו).
ריב (יז-כב)
פסקה זו כוללת כמה משלים העוסקים בריב ובסלידה ממנו: "מַחֲזִיק בְּאׇזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ" (יז), "בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן" (כ), "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן" (כב).
שנאה ושקר (כג-כח)
פסקה זו כוללת כמה משלים העוסקים בשנאה ובשקר: "כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע" (כג), "תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל" (כו), "לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה" (כח).
כתיבה: נתנאל שפיגל