פתיחה (א-ו)
בפתיחה האב מעודד את בנו לשמוע לדבריו: "בְּנִי לְחׇכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אׇזְנֶךָ" (ב) ומתאר את דרכי האישה הזרה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (ג-ד).
התרחקות מאישה זרה (ז-יד)
האב מייעץ לבנו להתרחק מהאישה הזרה: "הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ" (ח). לאחר האזהרה של האב, באים דברי חרטה של הנער: "וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי. וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי וְלִמְלַמְּדַי לֹא הִטִּיתִי אׇזְנִי" (יב-יג).
עצה להיות נאמן לאשת הנעורים (טו-יט)
לאחר ההנחייה להתרחק מהאישה הזרה, האב מייעץ לבנו לדבוק באשת נעוריו: "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ… יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ. אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכׇל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (טו-יט).
הסכנה הנשקפת מקירבה לאישה זרה (כ-כג)
האב מסיים את דבריו באזהרה נוספת מפני התקרבות לאישה הזרה: "וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נׇכְרִיָּה. כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ וְכׇל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס" (כ-כא), ואף מציין שהמתקרב לאישה הזרה - יענש: "עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ. הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה" (כב-כג).
כתיבה: נתנאל שפיגל