תקציר משלי פרק ד'

יתרונות החוכמה (א-ט)

בפסקה זו האב פונה לבניו. דבר נוסף המיוחד בפסקה זו, ביחס להוראות אחרות של האב לבנו, הוא שכאן מזכיר האב את דברי אביו (כלומר סבם של הבנים). את דברי  הסב האב מביא בצורה ישירה והם עוסקים ביתרונות החוכמה: הראשון - החיים: "ויֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמׇךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה" (ד); השני - ביטחון: "אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ" (ו); השלישי - כבוד: "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה. תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ" (ח-ט). 

יש ללכת בדרך החוכמה והצדק (י-יט)

בפסקה זו חוזר האב לדבר עם בן יחיד. עיקר הפסקה עוסקת בהליכה ודבקות בדרך החוכמה והצדק: "שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. בְּדֶרֶךְ חׇכְמָה הֹרֵיתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר" (י-יא). האב מזהיר את בנו שלא ללכת בדרך הרשעים: "בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים" (יד), ומשווה בין הרשעים לצדיקים: "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ" (יח-יט).

דרך הישר מקיפה את הגוף כולו (כ-כז)

בפסקה זו האב מדגיש לבנו שדרך הישר שייכת לכל חלקי הגוף. השפתיים והפה: "הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ" (כד); העיניים: "עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ" (כה); והרגליים: "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכׇל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ. אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע" (כו-כז).

כתיבה: נתנאל שפיגל