תקציר משלי פרק ג'

הצדיק החכם ושכרו (א-יב)

כפתיחה לפסקה האב מזהיר את בנו לשמוע לו: "בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (א), ולזכור היטב את את דרך החסד והאמת: "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" (ג). במרכז הדברים האב מפרט את ההתנהגות הנאותה כלפי ה' והשכר שלצידה: "בְּטַח אֶל ה' בְּכׇל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן. בְּכׇל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ… כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כׇּל תְּבוּאָתֶךָ. וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ" (ה-י)

שבח לחוכמה ולדבק בדרכה (יג-כ)

בפסקה זו אין פנייה ישירה אל הבן, ומופיעות אמירות כלליות על גדולתה של החוכמה: "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ" (יג-יד), וכן: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (יז-יח)

אזהרות (כא-לה)

בפסקה זו שוב מופיעים דברי האב לבנו. בפתיחה (כא-כו) האב מציין כי החוכמה מסייעת לאדם להסתדר, להינצל ולשרוד בעולם מסוכן ומאיים: "בְּנִי אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה... אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף" (כא-כג). בהמשך באות חמש אזהרות: לא להימנע מעשיית טוב (כז); לא לדחות את עשיית הטוב כמו הלוואה (כח); לא לתכנן רעה על חבר (כט); לא להסתכסך עם אדם שלא עשה רע (ל); לא לקנא ולהתקרב לאיש רשע (לא).

כתיבה: נתנאל שפיגל