תקציר משלי פרק ב'

פתיחה: הקשבה לחוכמה ויראת ה' (א-ט)

דברי האב נפתחים בקריאה כללית לבנו להקשיב לחוכמה: "בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. לְהַקְשִׁיב לַחׇכְמָה אׇזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה" (א-ב). לא מספיק רק להיות פסיבי, אלא צריך לחפש את החוכמה ולבקש אותה כמו שמחפשים כסף או חפצים יקרים: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" (ד). האב מציג את התוצאה אם בנו ילך בדרך החוכמה: "אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. כִּי ה' יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה… אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כׇּל מַעְגַּל טוֹב" (ה-ט).

פירוט השכר (י-יח)

לאחר האמירה הכללית, בפסקה זאת האב מפרט את השכר שיקבל בנו: הצלה מאנשים רעים: "לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת" (יב) והצלה מאישה רעה: "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנׇּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה" (טז). 

סיכום (כ-כב)

בסוף דבריו מדגיש האב שיש גם צד של עונש. דרך החוכמה מעניקה שכר להולכים בה, ואילו הרשעים יפרעו: "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ. וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה" (כא-כב).

כתיבה: נתנאל שפיגל