בפרק יש סקירה מהירה של מלכי יהודה האחרונים: יהויקים (בנו של יאשיהו), יהויכין (בנו של יהויקים) וצדקיהו (בנו של יאשיהו). הפרק מסתיים במרידת צדקיהו בבבל ובפרק הבא נלמד על חורבן ירושלים והמקדש.
מלכות יהויקים ועליית בבל (א-ז)
לאחר ניצחון הבבלים בקרב כרכמיש (הקרב שגם הוביל למותו של יאשיהו, כפי שלמדנו בפרק הקודם) וירידת אשור מהמפה הפוליטית, ניגש מלך בבל לכבוש את ארץ ישראל. יהויקים נכנע למלך בבל, אך לאחר שלוש שנים הוא מורד בו. לנבוכדראצר לוקח זמן להגיע ליהודה ולטפל במרד - רק כמה שנים לאחר מכן, כשיהויכין ימלוך.
מלכות יהויכין ועליית בבל – גלות יהויכין (ח-יז)
יהויכין, בנו של יהויקים, מולך רק שלושה חודשים, וגם הוא, כמו אביו, עושה הרע בעיני ה'. אם יהויקים חשב שהוא יכול למרוד במלך בבל בלי לשלם על כך דבר - הוא טעה, ובגדול. שלושה חודשים בלבד לאחר עלייתו של יהויכין בנו לשלטון, מגיע מלך בבל ארצה כדי להשליט סדר. מלך בבל מגיע בעצמו לירושלים, מוציא את אוצרות המקדש, והחלק המרכזי - הוא מגלה את בני המעמד החברתי הגבוה. גם יהויכין עצמו גולה לבבל עם השרים והאנשים הנכבדים ביהודה, ומי שנותר בממלכה הם פשוטי העם בלבד.
כביטוי של שליטה ביהודה, נבוכדראצר בוחר בעצמו מי יהיה המושל המקומי: מתניה, בנו של יאשיהו. כביטוי לשליטתו של מלך בבל בו, הוא משנה את שמו לצדקיהו.
מלכות צדקיהו (יח-כ)
צדקיהו, בנו של יאשיהו, מולך ביהודה אחת עשרה שנים. כמו אחיו יהויקים, גם הוא עושה הרע בעיני ה'. צדקיהו הוא המלך האחרון במלכות יהודה. בימיו נחרבה הארץ ועל כך נקרא בפרק הבא. עליית בבל והחרבת ירושלים קשורה, כמו אצל יהויקים, במרד של צדקיהו בבבל: "וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל..." (כ).