תקציר מלכים א פרק כ"א

אחאב ונבות: "תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ" (א-ד)

לאיש אחד ושמו נבות, היה כרם בסמיכות לארמונו של אחאב. אחאב מבקש מנבות לקבל את הכרם, והוא אף מציע תמורה נאה לכרמו של נבות: "וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה" (ב). נבות מסרב לבקשתו של המלך ומנמק: "חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ" (ג). אחאב לא מרוצה מתשובתו של נבות והוא שב הביתה "סַר וְזָעֵף".

איזבל ואחאב: "אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי" (ה-ז)

איזבל רואה את אחאב מצוברח, לא אוכל ולא שותה, ומנסה לברר מה קרה. אחאב מוסר לה את פרטי האירוע בגרסה מצומצת. איזבל שומעת את דבריו ומבטיחה לו שהיא "תסדר" לו את הכרם. אחאב לא שואל כיצד איזבל תעשה זאת, והוא סומך על אשתו.

איזבל ומשפט הראווה (ח-יד)

איזבל מארגנת לנבות משפט ראווה; היא מחליטה להוציא את נבות להורג במשפט מבוים. היא שוכרת עדים, ואלו מאשימים לכאורה את נבות בחטא חמור: "בֵּרַכְתָּ (=קללת) אֱ-לֹהִים וָמֶלֶךְ". כך גורמת איזבל למותו של נבות.

איזבל ואחאב: "קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי" (טו-טז)

לאחר המשפט המפוקפק שמארגנת איזבל ולאחר הריגתו של נבות, היא מגיעה אל אחאב ומבשרת לו שהוא יכול ללכת לרשת את הכרם. אחאב אינו שואל שאלות, ופשוט הולך אל הכרם.

אחאב ואליהו: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (יז-כו)

ה' פונה לאליהו ומצווה עליו ללכת להוכיח את אחאב. אליהו פוגש את אחאב ומטיח בו בצורה קשה: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!". העונש של אחאב כבד מאוד – ירידת בית אחאב מהשלטון והכרתתו. אחאב שומע את הדברים ומצטער: "וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט". ה' שומע את אחאב ונותן לו "הנחה" בעונש: "לֹא אָבִי הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ".