אליהו בורח (א-ג)
אחאב חוזר מהמעמד הגדול של הפרק הקודם ומספר לאיזבל את אשר אירע, ובמיוחד: "אֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב" (א). איזבל לא נשארת חייבת ומבטיחה לאליהו שהיא תפגע בו: "וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם" (ב). אליהו שומע את האיום של איזבל ובורח לכיוון באר שבע.
אליהו מיואש (ג-ח)
הנביא בורח אל המדבר, ויושב תחת רותם (עץ מדברי) ומבקש את נפשו למות. מלאך ניגש אל אליהו ומנסה להוציא אותו מתחושת הייאוש ומציע לו לאכול. אליהו מסכים לאכול, אך חוזר ונשכב במצב שבו היה קודם לכן. שוב מגיע מלאך ומבקש ממנו לאכול וללכת. אליהו אוכל והולך עד שמגיע אל הר חורב.
אליהו בהר חורב – ההתגלות (ט-יח)
אליהו נכנס למערה בהר חורב והולך לישון שם. הפעם ה' אינו שולח שליחים אלא פונה לאליהו ישירות: "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?" (ט). אליהו עונה לה' בצורה קשה: "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱ-לֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (י). ה' מצווה על הנביא לצאת מן המערה ואז אליהו צופה בחיזיון מופלא, שטיבו לא לגמרי ברור. לאחר החיזיון ותלונתו של אליהו בשנית, ה' גורם להחלפת המערכות שהיו בימי אליהו: חזאל ימלוך בארם במקום בן הדד; יהוא בן נמשי ימלוך במקום אחאב מלך ישראל; ההחלפה הקשה מכולם היא החלפתו של אליהו עצמו: עליו למנות את אלישע בן שפט לנביא במקומו
אליהו ואלישע (יט-כא)
אליהו הולך מהר חורב ומוצא את אלישע. אלישע רואה את אליהו ומיד רץ לקראתו. הוא לוקח את הבקר, זובח אותו, מביא לעם וממשיך ללכת אחרי אליהו. אנו נתקל שוב באלישע בחלק השני של ספר מלכים.