גזירת הבצורת (א)
פרק י"ז פותח בהצהרה של הנביא אליהו על בצורת. הכתוב לא מגלה לנו מיהו אליהו אלא רק שהוא מיושבי גלעד ועמד לפני ה'. אט אט ניחשף לדמותו של אליהו וליחסיו עם אחאב מלך ישראל. אליהו, שרוצה להוכיח לעם ישראל שהבעל אינו אל אמיתי, מכריז בצורת, כדי להוכיח לעם שהבעל לא יכול לעצור את הבצורת ולהוריד גשם וכך יחזור העם להאמין בה'.
ההסתרות בנחל כרית (ב-ז)
ה' מצווה את אליהו ללכת אל נחל כרית ואליהו מציית לדברי ה'. הנביא מקבל את מזונו בעזרת עורבים ושותה מים מהנחל. לאחר שהנחל מתייבש - הנביא צריך לעבור למקום אחר.
בית האלמנה אשר בצידון (ח-טז)
ה' שולח את אליהו אל בית אשה אלמנה שגרה בצרפת שבצידון, בצפון הארץ. הנביא מבקש מהאישה להביא לו מעט לחם אך האישה מסרבת, מכיוון שאין לה מספיק מזון אפילו בשבילה ובשביל בנה. אליהו מראה לאישה כיצד הוא, שליח ה', יכול לגרום להפסקת הרעב אצלה בבית, ואכן כך קורה: "כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ" (טז).
מות הילד והחייאתו (יז-כד)
הילד של האישה האלמנה חלה ונפטר. האישה האלמנה מיד האשימה את הנביא במות הילד, אך אליהו הראה לה כי ההפך הוא הנכון - הוא זה שיכול להחזיר את הילד לחיים. לאחר שאליהו מחזיר את בנה לחיים האישה האלמנה מכריזה: "עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱ-לֹהִים אָתָּה וּדְבַר ה' בְּפִיךָ אֱמֶת" (כד).