תקציר מלכים א פרק ט"ז

מלכות בעשא (א-ז)

בסוף הפרק הקודם, הזכיר הכתוב את מלכות בעשא. בעשא מלך על ישראל במשך 24 שנה, וגם הוא כמו קודמיו בתפקיד, עשה הרע בעיני ה'. לכן ה' שלח את יהוא בן חנני עם נבואה שבית בעשא יפול, כמו בית ירבעם. בעשא מת ואחריו מלך בנו, אלה.

מלכות אלה (ח-יד)

אלה, בנו של בעשא מלך שנתיים בישראל. מי שהוריד אותו מכס המלכות היה זמרי שהשמיד את בית בעשא, כפי שהבטיח ה' בנבואת חנני.

חילופי שלטונות בישראל (טו-כב)

זמרי שמרד בבית בעשא, מלך בסך הכול שבעה ימים. עמרי "וכל ישראל" עלו על תרצה להילחם בזמרי, וכשהוא ראה זאת, הוא התאבד תוך כדי שריפת ארמונו. לאחר מות זמרי חצי מהעם בחר למלך את תבני בן גינת וחצי מהעם בחר בעמרי. עמרי התחזק, ולאחר מות תבני – הומלך עמרי על ישראל.

מלכות עמרי (כג-כח)

עמרי מלך בישראל 12 שנה, ובתרצה מלך 6 שנים. עמרי בנה עיר חדשה: שומרון. הכתוב מעיד עליו שעשה הרע בעיני ה' יותר מכל קודמיו בתפקיד. לאחר מותו, הומלך בנו – אחאב.

מלכות אחאב (כט-לד)

אחאב, הבן של עמרי, מלך בישראל 22 שנה. גם עליו נאמר שעשה הרע בעיני ה' יותר מכל מי שהיה לפניו (כלומר רע אפילו יותר מאביו). אחאב לקח לאישה את איזבל – הבת של מלך צידון. אחאב הקים מזבח לאל בעל בעיר שומרון. בנוסף לכל אלה, בימיו של אחאב נבנתה יריחו, שיהושע בן נון נשבע שאין לבנותה שוב. חיאל מבית אל, שבנה את יריחו, איבד את כל ילדיו בעקבות בניית העיר.

בפרקים הקרובים, ועד סוף החלק הראשון של ספר מלכים, הכתוב יעסוק במלכות אחאב.