מלכות אבים (א-ח)
אבים (שנקרא גם אביה), היה בנו של רחבעם, נכדו של שלמה ונינו של דוד. אבים מולך בירושלים בסך הכול שלוש שנים, עוד בימי ירבעם בן נבט. הכתוב מבהיר כי כמו אביו, רחבעם, גם אבים לא היה מלך מוצלח במיוחד. אחריו מלך אסא בנו.
מלכות אסא (ט-כד)
אסא בנו של אבים מלך ארבעים ואחת שנים. בניגוד לאביו (אבים) וסבו (רחבעם), אסא דווקא הלך בדרכי ה': "וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו" (יא). אסא מצליח להסיר את העבודה הזרה מיהודה, אך למרות ההפיכה שעושה, עדיין עם ישראל עובדים את ה' בבמות.
גם המצב בין שתי הממלכות לא היה מוצלח. בעשא, מלך ישראל שמלך בתקופת אסא, היה בסכסוך פוליטי עם אסא. המלחמה ביניהם הייתה כל כך קשה עד שאסא מלך יהודה ביקש סיוע מבן הדד, מלך ארם. בקשת סיוע זו מלמדת על היחסים הגרועים של הממלכות האחיות בתקופה זו.
בסיכום של מלכות אסא הכתוב מוסר לנו שני פרטים חשובים. הראשון שאסא בנה ערים, והשני שבסוף ימיו היה חולה. לאחר מותו, יהושפט בנו מלך במקומו.
מלכות נדב (כה-לד)
נדב הוא הבן של ירבעם והוא מלך על ממלכת ישראל שנתיים בסך הכול. כמו אביו גם הוא לא הלך בדרכי ה', ולכן הגיע גם עונשו: בעשא בן אחיה משבט יששכר חתר תחתיו למלוכה והצליח במשימתו. לא זו בלבד אלא שבעשא מכה את כל בית ירבעם וכך מגשים את נבואתו של אחיה השילוני על גורל בית ירבעם.