לאחר סיום בניית המקדש, בפרקנו מתוארת חנוכת המקדש ובמרכזה עומדת תפילת שלמה:

התכנסות העם בחג (א-יא)

שלמה מקהיל את זקני ישראל, ואת כל ישראל ב"ירח האתנים בחג" (ב) – ככל הנראה הכוונה סמוך לחג סוכות. הכהנים נושאים את ארון ה' ואת כלי המשכן ומכניסים אותם למקדש. כשיוצאים הכהנים מהקודש, הענן ממלא את בית ה' " וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה'" (יא).

שלמה מברך את העם ואת ה' (יב-כא)

שלמה בתחילה פונה לה' ואומר "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים" (יג) לאחר מכן הוא פונה לעם ומברך אותו. תוכן דבריו איננו ממש ברכה כי אם תיאור השתלשלות האירועים: הרצון לבנות את המקדש, וכיצד ה' הקים את דברו, המליך את שלמה וסייע בידו לבנות לו בית.

תפילת שלמה (כב-נג)

את מרכז הפרק תופסת תפילת שלמה. התפילה מחולקת לשבעה חלקים. בכל בית שלמה מתאר מציאות אחרת בה המתפלל (היחיד, הציבור, או הנוכרי) יפנו לה' בבית ה' (או דרך בית ה') והוא ישמע את תפילתם.

שלמה מברך את העם ואת ה' (נד-סא)

לאחר סיום התפילה הארוכה של שלמה, הוא שב ומברך את "כל קהל ישראל" ומודה לה' שהשלים את כל ההבטחות שנתן למשה, וחותם בדרישה מהעם: "וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו כַּיּוֹם הַזֶּה" (סא).

חגיגות העם את חנוכת המקדש והחג (סב-סו)

לאחר ברכתו של שלמה, העם ושלמה זובחים זבחים לה'. שלמה זובח 22,000 בקר ו-120,000 צאן. חגיגות חנוכת המקדש השתלבו עם חג הסוכות, שלאחריו, ביום השמיני, שילח שלמה את העם "וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (סו).