בית שלמה (א-יב)

את ביתו בנה שלמה במשך 13 שנים. הבית היה בנוי משני חלקים: בית הארזים ובית העמודים. בכל צלע של בית הארזים היו חלונות ועמודים (לשיטת רד"ק. לשיטת אחרים לאורך או לרוחב הבית היו ארבעה טורים של עמודים, שיצרו מעין חצר צדדית לבית). בית העמודים היה חלל שכולו היה מלא בעמודים.

יכין ובועז (טו-כב)

בפסוקים אלה אנו חוזרים לתיאור בית ה': שני העמודים שהיו בכניסה לבית ה' כונו "יכין ובועז". העמודים היו עשויים נחושת, והיו מעוטרים בצורה מיוחדת.

הים, המכונות והכיורים (כג-לט)

בחצר המקדש היה מאגר מים גדול שנקרא "הים של שלמה". הים היה עשוי בצורת עיגול וקוטרו היה כ5 מטרים, גובהו כ2.5 מטרים. הים עמד על בסיס נחושת עם שתים עשרה דמויות של שוורים, שלושה לכל כיוון.

המכונות היו ריבועיות וקטנות מהים (כ2 מטרים אורך ורוחב), ועליהן הועמדו הכיורים, בסך הכול עשר מכונות ועשרה כיורים. מטרת הכיורים הייתה לרחצה של הכהנים. המכונות והכיורים היו ניידים והם הועמדו בחצר המקדש.

סיכום כלי הנחושת (מ-מז)

הכתוב מסכם את כלי הנחושת שהוזכרו עד כאן, ומוסיף עליהם עוד כמה כלים. מי שהכין את כל הכלים הוא חירם, האומן שנזכר בפסוק יג. חירם היה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי. בין הכלים הנזכרים: כירות (=סירים), יעים (כלים לגריפת דשן), מזרקות, העמודים יכין ובועז, ים, מכונות וכיורים. הכתוב מסכם שהיו הרבה מאוד כלי נחושת, עד כדי כך ששלמה לא שקל אותם "לא נחקר משקל הנחושת".

כלי הזהב (מח-נ)

בניגוד לכלי הנחושת אותם עשה חירם, הכתוב מייחס את עשיית כלי הזהב לשלמה בעצמו: "ויעש שלמה..." (מח). מזבח הזהב, שולחן לחם הפנים, המנורות ועוד כלים קטנים (סיפות, מזמרות, מזרקות, כפות, מחתות, פתות). הכתוב לא מפרט את מידות כלי הזהב.

חתימה (נא)

"וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה' וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה'"