פתיחת הפרק (א-ג)

הפרק פותח בחתונת שלמה ובת פרעה. מיד לאחר מכן הכתוב מבהיר כי שלמה אוהב את ה' והולך בדרכיו: "וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת ה' לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו" (ג). שלמה עדיין עובד את ה' דרך הבמות, כיוון שטרם הוקם בית המקדש.

שלמה מבקש חכמה מה' - החלום בגבעון (ד-טו)

שלמה הולך לגבעון לזבוח לה' ושם ה' נגלה אליו בחלום. ה' פותח בשאלה כללית מאוד: "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" (ה), ושלמה מבקש יכולת שיפוט טובה ונכונה. ה' שומע את בקשתו של שלמה ומברך אותו בחכמה. שלמה מתעורר מהחלום ועולה לירושלים.

שלמה זוכה בחכמה - משפט שלמה (טז-כז)

לאחר סיפור החלום בגבעון מגיעות אל שלמה שתי נשים עם תינוק אחד. כל אחת טוענת שהתינוק החי שייך לה. האחת טוענת שהבן של השניה מת בגלל רשלנותה, ואז היא החליפה בין התינוק החי לתינוק המת. האישה השניה טוענת כי התינוק החי שלה, והיא לא עשתה את מה שתיארה האישה הראשונה.

שלמה בחכמתו פוסק לחלוק את הילד בין שתי הנשים. אחת הנשים נזעקת מיד ומבקשת לא לחתוך אותו אלא להעבירו חי לאישה האחרת, ואילו האישה האחרת מסכימה שייחתך. שלמה מבין שהאֵם האמתית היא זו שרצתה להשאיר את התינוק בחיים, ונותן לה את התינוק.

חכמתו של שלמה מתפרסת בעם ישראל (כח)

לאחר משפט הנשים, כל העם מבין כי שלמה חכם מאוד ויש לו יכולת שיפוט מיוחדת במינה: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱ-לֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (כח). כך מתגשמת בקשתו של שלמה והוא הופך להיות "החכם באדם".