תקציר מיכה פרק ו'

ריב ה' עם ישראל (א-ה)

הנביא קורא להרים לשמוע את הריב של ה' עם עמו: "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת־רִיב ה' וְהָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַה' עִם־עַמּוֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח" (ב). ה' תוהה ושואל את העם "עַמִּי מֶה־עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי" (ג) ומיד אחר כך נזכרים אירועים מהעבר, בהם ה' דאג לישראל: יציאת מצרים, משה אהרן ומרים וסיפור בלעם ובלק. מהפסקה נשמע שה' מאשים את ישראל בכפיות טובה.

מה ה' דורש ממך (ו-ח)

בפתיחת הפסקה הנביא מצטט את דבריו של אדם מישראל: "בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה" (ו), אך הנביא מכריז שה' לא מעוניין בקורבנות שמלווים בחטאים. במה ה' כן מעוניין? "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ" (ח).

תוכחה על שחיתות מוסרית וחברתית (ט-טז)

בפסקה זו הנביא מאשים את ישראל בשחיתות: "עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה. הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה" (י-יא). החוטאים יענשו, והנביא מביא כאן רשימה של קללות: "אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן. אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹךְ־זַיִת וְלֹא־תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה־יָּיִן" (יד-טו). בסוף הפסקה הנביא משווה בין ההתנהגות של העם למעשי עומרי ואחאב: "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית־אַחְאָב וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצוֹתָם לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ" (טז).