תקציר ישעיהו פרק ס"ב

פרקנו עוסק בישועה של עם ישראל. בפסקה הראשונה מתואר כיצד ה' יושיע את ישראל, ובפסקה השנייה ישנה הוראה לעם לצאת מהגלות ולהגיע לירושלים.

תיאור הישועה (א-ט)

הנבואה נפתחת בהצהרה של ה' "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד־יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" (א), ומכאן הנביא מתאר את הישועה שתהיה בירושלים. כמו בפרק הקודם גם כאן הישועה מתוארת כשמחת חתן וכלה "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל־כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ה). הנביא מתאר כיצד ה' יפקיד שומרים על חומות ירושלים "עַל־חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל־הַיּוֹם וְכָל־הַלַּיְלָה" (ו), החקלאות תהיה טובה והאויבים לא יאכלו מתבואת ישראל.

עידוד ויציאה מהגלות (י-יב)

הנביא קורא לישראל היושבים בגלות לצאת ממנה ולעלות לירושלים "עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל־הָעַמִּים" (י). במקביל הנביא מעודד את ירושלים שהעם שלה חוזר אליה והיא לא נותרת עזובה "וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה" (יב).