בשורת הגאולה (א-ט)

פסקה זו נפתחת בתיאור הנביא בגוף ראשון כיצד ה' מינה אותו לבשר את הגאולה. מיד לאחר מכן הנביא מתאר מה יתרחש בגאולה: בניית הערים השוממות: "וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ", והנוכרים יעבדו את ישראל: "כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם" (ו). הנביא מסיים פסקה זו באזכור הברית בין ה' וישראל שתעמוד לעולם "וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם... כָּל־רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'" (ח-ט).

הגאולה כשמחת חתן וכלה (י-יא)

הנביא מתאר את שמחת הגאולה כשמחה של חתן וכלה "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן אֲדֹנָי ה' יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל־הַגּוֹיִם" (י-יא).