הפרק בנוי משלוש פסקות המציגות תהליך: דברי תוכחה שמובילים לקינה ווידוי של העם ולבסוף נבואת ישועה.
תוכחה (א-ח)
הנביא פותח את הנבואה בהצהרה ש"לֹא־קָצְרָה יַד־ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא־כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ" (א) והסיבה שבגינה הישועה מתעכבת היא עוונות העם "כִּי אִם־עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ" (ב). בשלב הזה הנביא מפרט את חטאי העם, בעיקר חטאים שבין אדם לחברו. הנביא מסכם את רשימת החטאים באמירה הכוללת: "דֶּרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם כֹּל דֹּרֵךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם" (ח).
קינה ווידוי (ט-טו)
בפסקה זו מובאים דברי העם. בדבריהם הם מקוננים (ספק מתלוננים) על מצבם כעת "נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים" (י). בעקבות דברי הנביא הם מתוודים על חטאיהם "כִּי־רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כִּי־פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ יְדַעֲנוּם" (יב).
ישועה (טז-כא)
לאחר הווידוי של העם – ה' מתערב ויוצא להושיע את העם "וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ... וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה" (טז-יז). לאחר שה' יבוא להושיע את ישראל, הברית לא תבוטל, ותהיה לעד: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם" (כ-כא)