הישועה קרובה, גם לגויים (א-ח)

ה' מכריז ש"קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת" (א), ולא רק לעם ישראל אלא גם לגויים "וְאַל־יֹאמַר בֶּן־הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל־ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ" (ג) – גם הגויים שבוחרים "בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי" (ד) יהיו חלק מהגאולה. ה' יביא את אותם גויים לבית המקדש "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל־הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל־מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים" (ז).

המנהיגים לא עושים תפקידם (ט-יב)

הנביא מוכיח את המנהיגים שלא עושים את תפקידם "צֹפָו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ" (י). הרועים, המנהיגים עסוקים בעצמם "כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ" (יא). ייתכן שהנביא מבקר את נביאי השקר (אבן עזרא ורד"ק) או את המנהיגים המדיניים (רש"י).