תקציר ישעיהו פרק נ"ה

ברית דוד (א-ה)

הנבואה פותחת בהזמנת העם לשתות ולאכול "בְּלוֹא־כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר". השתייה והאכילה הם משל לגאולה ולשמיעת דברי ה' "הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם". ה' מציע לעם לחדש את הברית מאז ימי דוד "וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים" (ג). בניגוד לברית המקורית שנכרתה עם דוד וצאצאיו, כאן הברית נכרתת עם כל עם ישראל. דוד היה "נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים" (ד) וכעת "גּוֹי לֹא־תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא־יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן ה' אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ" (ה).

קריאה לתשובה וגאולה (ו-יג)

הנבואה פותחת בדרישה "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ו). בשלב זה ה' קרוב לישראל, ומקבל את תשובתם, ועל כן יש לנצל את ההזדמנות ולשוב בתשובה, גם אם קשה להבין את האפשרות של התשובה והתיקון, "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'" (ח). לאחר התשובה תבוא גם הגאולה "כִּי־בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָף" (יב).