תקציר ישעיהו פרק מ"ז

פרק זה עוסק בבבל ובתיאור הנביא כיצד הממלכה תתבזה, וחכמתה לא תועיל לה.

ביזוי בבל (א-ז)

הנביא קורא לבבל "רְדִי וּשְׁבִי עַל-עָפָר... תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ נָקָם אֶקָּח וְלֹא אֶפְגַּע אָדָם" (א-ג). בבל כבר לא תקרא "גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת" (ה). הנביא מוכיח את האימפריה הבבלית על כך שפגעה בישראל יתר על המידה. אמנם ה' נתן את ישראל בידה, אך היא לא רחמה עליהם ופגעה בהם יותר מהנצרך.

בבל תענש על יהירותה (ח-טו)

בבל אמנם חושבת ש"אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל" (ח), אך היא תגלה מהר מאוד שהשכול יבוא בפתאומיות, על אף ביטחונה המופרז. קוסמיה של בבל לא יועילו לה "נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ-נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ... הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים... הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם לֹא-יַצִּילוּ אֶת-נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה" (יג-יד). הנביא חותם את הנבואה בכך שאף לא אחד יסייע לבבל "אֵין מוֹשִׁיעֵךְ" (טו).