תקציר ישעיהו פרק מ"ו

נפילת אלי בבל ופולמוס עם עובדי האלילים (א-ז)

הנביא מתאר כיצד בל (=מורדוך) ונבו – אלי בבל קורסים ונופלים "קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא וְנַפְשָׁם בַּשְּׁבִי הָלָכָה" – לא רק שהפסלים לא מצליחים להציל אף אחד, אלא הם עצמם גולים לשבי. בניגוד אליהם ה' יכול לשאת את עול עם ישראל מאז שהעם רק נולד "וְעַד־זִקְנָה" (ד).

לאחר מכן הנביא מדבר בשמו של ה' בתמיהה "לְמִי תְדַמְּיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה" (ה) – לא ניתן להשוות את ה' לאלים אחרים מכיוון שאלים אחרים עשויים מחומר, שלא יכולים לעשות דבר "יִשָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ אַף־יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ" (ז).

ה' מנהל את ההיסטוריה, הגעת כורש (ח-יא)

הנביא חוזר על העקרון שכבר העלה בפרקים האחרונים, לפיו ה' הוא זה שמנהל את קורות הימים "זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי" (ט). כחלק מכך שה' מנהל את התהליכים ההיסטוריים, הוא קורא "מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק" לאיש עצתו, הלא הוא כורש (שלא מוזכר כאן בפירוש).

הישועה תבוא במהרה (יב-יג)

הנביא קורא לאותם אנשים שלא שומעים בדרך כלל לדברי הנביא לשמוע לדבריו מכיוון ש"קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי" (יג).