תקציר ישעיהו פרק מ"ג

בשורת הגאולה וקיבוץ גלויות (א-ח)

לאחר שהפרק הקודם הסתיים בתוכחה לעם ישראל על היותם עיורים לגאולה המתקרבת, כאן הנביא מפרט את הגאולה: "כִּי־תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ־אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי־תֵלֵךְ בְּמוֹ־אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר־בָּךְ" (ב). שוב הנביא קורא לישראל לא לפחד מכיוון שקיבוץ הגלויות קרוב "אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ו).

פסקות קצרות עם עניינים שונים (ט-טו)

בחלק זה יש שלוש פסקות קצרות, שכל אחת עוסקת בעניין אחר.

בפס' ט-י מתואר שעם ישראל מעיד על א-לוהותו של ה': אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' ...לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה (י).  בפסקה שלאחר מכן (יא-יג) ה' מצהיר שהוא המושיע הבלעדי: "אָנֹכִי אָנֹכִי ה' וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ. אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם־ה' וַאֲנִי־אֵל" (יא-יב). לאחר מכן הנביא מתאר בקצרה כיצד ה' יושיע את ישראל ויפרע בבבל (יד-טו).

גאולת ישראל ונפלאות ה' (טז-כא)

בפסקה זו הנביא מתאר את גדולת ה' "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה" (טז) וכיצד הוא יגאל את ישראל. כחלק מתיאור הגאולה הנביא משתמש במטאפורה של המים שיוצאים מהמדבר "הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלוֹא תֵדָעוּהָ אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת... כִּי־נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי" (יט-כ).

ה' יכפר על חטאות ישראל (כב-כח)

בפסקה זו ישנה תוכחה לעם ישראל על כך שהם לא עובדים את ה' "לֹא־הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה" (כג). אך על אף זאת ה' ימחה את פשעי ישראל "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר" (כה).