תקציר ישעיהו פרק כ"ב

משא גיא חיזיון (א-יד)

משא זה מכוון לירושלים המכונה "גֵּיא חִזָּיוֹן". הנביא תוהה מדוע ירושלים שמחה "מַה־לָּךְ אֵפוֹא כִּי־עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" (א), הרי בקרוב יהיה "יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַה' צְבָאוֹת בְּגֵי חִזָּיוֹן" (ה). נדמה שאנשי ירושלים שמחים ובטוחים בעצמם בניצחון מול הכיבוש האשורי, אך הנביא מבהיר שאין להם סיבה לבטוח בניצחונם. הנביא מבקר את ההוללים ששוחטים צאן ובקר ושותים לשוכרה מכיוון שאינם חוששים מהמוות ומלגלגים על דברי הנביא: "הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת". ההוללים לא באמת מתכוונים שמחר הם ימותו, אלא לוגעים לדברי הנביא שמחר ימותו.

נבואת תוכחה לשבנא הסוכן (טו-כה)

בחלקו השני של הפרק ישנה נבואת תוכחה על "שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל־הַבָּיִת" (טו). בספר מלכים אנחנו שומעים על שבנא הסופר שמבשר לחזקיהו את דברי רבשקה (מל"ב י"ח, לז). לא ברור אם מדובר על אותו שבנא, אך לפנינו נבואה קשה על שבנא. הנביא חוזה שהוא ירד מתפקידו, ואליקים בן חלקיהו יחליף אותו בתפקיד "וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית־דָּוִד עַל־שִׁכְמוֹ וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ" (שבספר מלכים הם נזכרים יחד). על אף האריכות היחסית של הנבואה, הנביא לא מזכיר בה את חטאו של שבנא.