פרק י"ב הוא המשך ישיר של הנבואה מהפרק הקודם.
במחצית הפרק הקודם הנביא תיאר קיבוץ גלויות מארצות שונות, שתהיה משמעותית וגדולה כמו יציאת מצרים. בפרקנו הנביא מביא מזמור הודיה לה' בו הוא מתאר את גדולתו של ה' ומודה על הישועה הגדולה שעשה עם ישראל. בשירה מופיעים פסוקים המוכרים לנו, כמו למשל: "הִנֵּה אֵ-ל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ ה' וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה", פסוק שנאמר בהבדלה במוצאי שבת. "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו" (ד), פסוק מקביל מדברי הימים שנאמר בכל תפילת שחרית.