המלך באחרית הימים (א-י)

ישעיהו בקטע זה מנבא על מצב עתידי, בו ימלוך מלך מבית דוד שיביא לשלום ולצדק בעולם. המלך העתידי מתאפיין בחוש צדק "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" (ה). שפיטת הצדק שלו תביא שלום בעולם "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם־גְּדִי יִרְבָּץ" (ו). הנביא אף מסיים את הנבואה בכך שהמלך ההוא יהיה "עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (י). חלק מהמפרשים סבורים שישעיהו מכוון לחזקיהו.

קיבוץ גלויות וניצחון ישראל (יא-טז)

בפסקה זו הנביא עובר לדבר על תהליכים רחבים יותר: קיבוץ גלויות וניצחון ישראל את אויביהם. הנביא מתאר קיבוץ גלויות מאשור, ממצרים, מכוש, מעילם, משנער, מחמת ומאיי הים. קיבוץ הגלויות תהיה גם עם השפעה לעם: "אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם" (יג). הנביא חותם את הנבואה בכך שתהיה "מְסִלָּה"(= דרך סלולה) לשארית העם מאשור, והם יחזרו לארץ, כפי שהיה ביציאת מצרים.